רונה רמון נולדה וגדלה בקריית-אונו ב-1964. הוריה עלו מטורקיה במסגרת "עליית הנוער" והגשימו את החלום הציוני להקים משפחה בארץ ישראל על ערכי הציונות ואהבת הארץ. בצבא שירתה כפרמדיקית, עם שחרורה נרשמה ללימודי תואר ראשון במכון וינגייט בחינוך גופני.

את בעלה, אל"מ אילן רמון ז"ל, הכירה בתקופת לימודיה. השניים התאהבו והתחתנו. לזוג נולדו שלושה בנים ובת – אסף, טל, יפתח ונועה. במהלך שירותו בחיל האוויר כטייס בדרגת אלוף משנה, נבחר אילן להיות האסטרונאוט הישראלי הראשון.

בפברואר 2003 קרה הנורא מכל, אילן התרסק עם יתר חברי צוות המשימה באסון המעבורת קולומביה, בשעה שעשו דרכם חזרה לארץ.

רונה, לא אפשרה לשכול לעטוף אותה והתרוממה מיד לעשיית הנצחה ערכית וציונית. היא פעלה להקמת 'קרן רמון' במשרד המדע בשנת 2008 אשר הובילה בעשור האחרון שורה של מיזמים חברתיים חינוכיים דוגמת אולימפיאדות ותחרויות חקר בחלל, כ-15 מרכזי מדעים בפריפריה חברתית וגיאוגרפית וחילקה מלגות לחוקרים מצטיינים.

רמון טענה מספר פעמים כי "אין לי עניין בהקמת בניינים של אבן להנצחת אהוביי, אלא בהנצחה ברוח – באמצעות חינוך".

בספטמבר 2009, מספר ימים לפני ראש השנה, סרן אסף רמון – בנה הבכור של רונה, נהרג בתאונת אימונים.

בשנת 2010, הקימה רונה את עמותת קרן רמון ושימשה כנשיאתה. עודדה וקידמה הישגים אקדמיים ומעורבות חברתית בקרב בני נוער- ברוחם ובדמותם של אילן ואסף רמון.

בשנת 2016 נבחרה לשאת משואה בטקס הממלכתי בהר הרצל תחת הכותרת 'גבורה ישראלית', וכונתה: "שגרירת החלל הישראלית".

רונה רמון היתה אישה מעוררת השראה והיוותה מודל לנשים וגברים כאחד בארץ ובתפוצות. בפעילותה הענפה תורמה תרומה משמעותית לקידום החברה הישראלית והתפתחותה המדעית, יצירת שדרת מנהיגות ערכית בקרב הדור הצעיר וחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית. באישיותה הכובשת היא הילכה קסמים על הילדים אשר הולכים אחריה מלאי אמונה בעתידם. נחישותה הצליחה לפתוח דלתות חשובות גם עבור הקהילה המדעית בישראל ופעילותה העלתה את המודעות לחקר החלל בישראל לאין שיעור.

על אף השכול האישי והמשפחתי, וחרף הטרגדיה הלאומית הכפולה, רונה בחרה בחיים מלאי משמעות ושמה לה למטרה לפעול לטובת מדינת ישראל ולמען הדורות הבאים.