משמר הנגב

קיבוץ משמר הנגב נוסד בליל "11 הנקודות" במוצאי יום כיפור  תש"ז, אוקטובר 1946.
ההשתייכות  התנועתית: בעבר, הקיבוץ המאוחד. בהווה: התנועה הקיבוצית.
המיקום: בנגב הצפוני בנחלת שבט שמעון, 10 ק"מ צפון מערב לבאר שבע.
ממוצע הגשמים הרב שנתי: 220 מ"מ
השטח נקרא אדמות 'עזאליה' שנרכשו בראשית שנות השלושים ע"י  משה סמילנסקי ונגאלו מאוחר יותר ע"י הק.ק.ל. השם הארעי היה ביר מנסור על שם הבאר הקרובה ובהמשך נקבע משמר הנגב.
ייחודו התנועתי הוא שמייסדיו השתייכו ל"נוער הבורוכובי", תנועת הנוער שהשתייכה למפלגת פועלי ציון שמאל. בשנות הארבעים היא הקימה גרעין להתיישבות שישב כפלוגת עבודה על יד כפר סבא (מצודת בורוכוב). עוד בהיותה מושבה הגוף קלט חברי תנועה מצרפת, בלגיה ופולין ניצולי השואה.  ב- 1946 "מצודת בורוכוב" התקבלה לקיבוץ המאוחד. עם העלייה על הקרקע אוחד הגוף עם הכשרת "המחנות העולים" וכעבור שנה עם גרעין מן "הנוער העובד". בעצם ימי המצור הגיעה קבוצת חניכים מן התנועה בארגנטינה.
ציוני דרך:
למן היאחזות עד תום מלחמת השחרור. הכרות עם סביבה לא-נודעת ועם התושבים הבדואים. מספר האנשים במקום היה מועט כדי החזקת הנקודה, חריש האדמות ועבודה בקו המים לנגב. שאר החברים עבדו לפרנסת הקיבוץ בגבעת ברנר ובמפעל ים המלח בסדום. החורף שלתש"ז –תש"ח היה מן השחונים ביותר והיווה הקדמה לשנות בצורת מרובות. עם פרוץ מלחמת השחרור  גויסו החברים לפלמ"ח (חטיבת הנגב) והשתתפו בפעולות המבצעיות בחזית הנגב.
מתום מלחמת השחרור עד 1964. גידול דמוגרפי מואץ משני מקורות: הצטרפותם של חברי תנועה מרחבי העולם (בלגיה, צרפת, אמריקה הלטינית, וצפון אפריקה) וילודה גדולה. נוסד בי"ס במקום סביב גרעין זעיר של ילדי המקום וצירופם של ילדי חוץ וחניכי חברת נוער. נוצרו דפוסי חיים בתחום החברה, התרבות והניהול המשקי. המשק התבסס אך ורק על חקלאות תוך התנסות – לעתים קשה ומתסכלת – עם תנאי סביבה ואקלים חמורים. הנוי בראשיתו מהווה כתם ירוק יחידי בנוף הצחיח למחצה.
מאמצע שנות השישים עד אמצע שנות התשעים. עם ההכרה שאין לבסס קיום על חקלאות בלבד, נוסד המפעל התעשייתי הראשון ("פוליביד") ובעקבותיו מפעל אלקטרוני ("פאמא"). ענפי החקלאות מתמקדים בגידולים בקנה מידה גדול. החברה נעשית רב-גילית ורבת פנים עם הצטרפות משפחות צעירות, עולים מרוסיה והורי חברים. המקור התנועתי מתדלדל והדור השני תופס מקום הולך וגדל בהנהגת הקיבוץ. בה"ס העממי והתיכון עוברים למסגרות אזוריות וב- 1978  נוסד אולפן לעולים חדשים. נעשה מאמץ להקנות לחברים השכלה והכשרה בכל התחומים. מרכז הכובד עובר מן הקולקטיב אל המשפחה הגרעינית במקביל למעבר מצריכה של מחסור אל רמת חיים סבירה.
מאמצע שנות התשעים לימינו. תהליך שתחילתו בסוף שנות השמונים מביא לשינוי מהותי באורחות החיים השיתופיים. במישור הסקטוריאלי המהלך מתגלם בהפרדת המשק מן הקהילה. חלה ירידה דרסטית בילודה ועזיבה של הדור השני והשלישי. גובר משקלה של אוכלוסיה מתבגרת. התעשייה מהווה את מקור ההכנסה העיקרי  בצד ענפי החקלאות המתייעלים ע"י איחודם עם בית קמה השכנה (גידולי שדה ורפת) ב- 2004 הקיבוץ  עבר להפרטה. המקום קולט תושבים שילדיהם מאכלסים את מוסדות החינוך.
ב- 2009 היישוב מונה 167 בתי אב ואוכלוסייתו מונה 560 נפשות.
ענפי הכלכלה העיקריים: "שקמה" – גידולי שדה במשותף עם בית קמה, רפתמשמר-קמה.  תעשייה: "פוליביד" , המפעל הגדול בישראל ליצור פוליסטרן מוקצף (קלקר). "פאמא" מפעלון לייצור מערכות ומכשירים אלקטרוניים. תיירות ואירועים: "מרכז אירועים". במתחם המרכז אולם אירועים מקורה, מהגדולים בדרום, בריכה מדשאה גדולה וכן אולם ספורט. "נגב אקולוגיה" חברה למיחזור פסולת.

קיימים גם מספר ענפים עצמאיים במסגרת יוזמות פרטיות של חברים.

חיי תרבות. הן בקיבוץ "הקלאסי" והן במסגרת הקיבוץ המופרט הקפידו ומקפידים על חיי תרבות עשירים. במרוצת השנים בלטו סופרים ומשוררים שיצירותיהם ראו אור, דוד אלון, ארכיאולוג שמחקריו קידמו את ידיעת העבר של האזור. כמו כן פועלים ציירים/ות, קרמיקאיות ותכשיטניות. משנת 1997 משודר אחת לשבועיים מגזין וידיאו פנימי. מחסן הספרים המשומשים קולט ספרים ומוכר אותם במחיר סמלי לכל דורש.

מקומות ומונחים מעגת משמר הנגב:
הגבעה הראשונה: מקום ההתיישבות הראשון. לימים הנקודה הועתקה לגבעה השנייה.
הגבעה הטורקית: שריד מחזית הנגב בימי מלחמת העולם הראשונה.
ארמון דוד: מגרש חומרי בניין של מפעל הבנייה ז"ל.
ליפק, ליפקית: חבר, חברה ממוצא פולני.
"החברה באים": קריאת אזהרה מפני עלעול – כעין מיני טורנדו המטאטא את החצר העירומה מצמחיה.
סל/ תיק פן: כלי קיבול המוכן תמיד פן יחלקו משהו.
חופש מצב רוח: סעיף בסידור עבודה המאפשר לפוש קצת בעיר הגדולה מלחץ  הקולקטיב.
נפט: סימניו נתגלו אגב חפירת בור לבית שימוש (העניין הושתק מטעמי מדיניות גבוהה)
עצמאות כלכלית: תחליף לשנת חופש.
לייבוביץ: עוזרו הבדואי של השרברב.

חזון לעתיד: במקום נבנית שכונת הרחבה וכן שכונת בנים בתוך היישוב. אוכלוסיית הקיבוץ תלך ותתרחב בעתיד הקרוב.

נאסף ונכתב על ידי מומוס, אמתי, בן צור ואלון דגני לרגל חוגגת  100 שנים להקמת התנועה הקיבוצית.

פרטי
המארגנים

ועדת ספורט קיבוץ משמר הנגב